תלמוד מוסבר ומאמרים על מסכת בבא מציעא - מאת ניר שטרן

רב פפא אמר כי תקינו ליה רבנן ארבע אמות בעלמא, בשדה דבעל הבית לא תקינו ליה רבנן. [הכי גרסינן: כי תקון ליה רבנן בעלמא - כגון בסמטא שהוא רשות לכל אדם, או ברשות הרבים, או בצידי רשות הרבים והיא הפקר לרבים למשוך לתוכה הצריכין לצאת מן הדחק. לא תקון ליה רבנן - שהרי אין לאדם שם ד' אמות מיוחדות שהרבה חברים יש לו בתוכה עומדים אצלו. רש"י] ואע"ג דזכה ליה רחמנא בגוה [בתוכה] , כי זכה ליה רחמנא להלוכי בה ולנקוטי פיאה [להלך בה וליטול פאה] , למיהוי [להיות] חצירו לא זכה ליה רחמנא. . . (מה שכתב רש"י שהטעם שלא תיקנו חכמים שד' אמות קונות לעני בשדה שהוא מלקט בה פאה משום שהרבה חברים עומדים אצלו, צריך ביאור. שהרי גם ברשות הרבים הרבה אנשים עומדים שם. והיה אפשר לומר שבשדה לא תיקנו שאחרים אינם רשאים לזכות כיוון שהתורה ציוותה לתת להם ללקוט פאה בשדה, אבל לשון רש"י אינו כך אלא הוא ביאר שהטעם משום שהם נמצאים שם ולא משום שיש מצווה שילקטו פאה. ואם כן הרי גם ברשות הרבים נמצאים אנשים. ולקמן בסמוך אמר רב ששת שברשות הרבים לא תיקנו כי רבים נדחקים שם. ולכאורה אדרבא הרי התקנה היתה של

רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו [שאומרים שניהם] המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו, מאי טעמא, הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים [כאדם הבא מאליו ותופס ממון חבירו בשביל חוב שיש לאחר עליו ובא לקדם עד שלא יתפסנו בעל חוב אחר, ונמצא תופס זה חב בתפיסתו זאת את הנושים האחרים. רש"י] , והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה. [חב לאחרים - מפסיד את האחרים, כמו אין חבין לאדם (כתובות י"א א'). לא קנה - כדאמר בכתובות דלאו כל כמיניה להיות קופץ מאליו וחב לאלו מאחר שלא עשאו אותו הנושה שליח לתפוס. רש"י] . . (כתבו בתוספות: "תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קני. מה שפירש רש"י משום דלא עשאו שליח אין נראה, דבפרק הכותב (כתובות פ"ד ב' ושם דיבור המתחיל "את") משמע גבי עובדא דיימר בר חשו דתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קני אפילו עשאו שליח". גם מצד הסברא דברי רש"י צריכים ביאור, שהנה פשוט שכדי שיזכה עבור חבירו צריך שהזכייה והשליחות יהיו מדעת חבירו. במקום שהשליח זוכה עבור המשלח, והמשלח אינו יודע ולא עשאו שליח, מועילה השליחות מדין זכין לאדם שלא בפנ