דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ד ב

בבא מציעא - דף ד' עמוד ב'

מיתיבי: "סלעים, דינרין, מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש [סלעים דינרין - שטר שכתוב בו פלוני לוה מפלוני סלעין ולא פירש כמה וכן שטר שכתוב בו דינרין סתם. רש"י] . רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע. רבי עקיבא אומר אינו אלא כמשיב אבידה ופטור". [אינו אלא כמשיב אבידה - מדהוה ליה למימר שתים והשטר מסייעו, דכיון דלא פירש ניכרים הדברים ששנים היו, לכך לא הוצרך לפרש דמיעוט סלעים שנים, וכיון דאמר שלש משיב אבידה הוא, וחכמים פטרו את משיב אבידה מן השבועה, דתנן: "המוצא את המציאה לא ישבע מפני תיקון העולם (גיטין מ"ח ב'). רש"י. עיין לעיל ג' ב' שביארתי למה כאן הוא נחשב כמשיב אבידה רק מתקנת חכמים] . קתני מיהת [על כל פנים] רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע. טעמא דאמר שלש, הא שתים פטור. והאי שטר דקמודי ביה הילך הוא, ושמע מינה הילך פטור. [טעמא דאמר שלש - קא סלקא דעתך השתא [עכשיו] דמייתי [שמביא] תיובתא מדנקט פלוגתייהו בשלש וחמש ולא נקט ולוה אמר שתים, שמע מינה בשתים לא מחייב ליה רבי שמעון בן אלעזר וכדמפרש ואזיל [והולך], דכיון דכל הו...