תיובתא דשמואל בתרתי [בשתיים] , חדא כרבי אלעזר דהא מוקי [מעמיד] מתניתין בשאין חייב מודה. וחדא דאמר שמואל מצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ולא חיישינן לפרעון [שטר הקנאה - דליכא למימר [שאין לומר] כתב ללות ולא לוה דהא אפילו לא לוה שעביד נפשיה [עצמו]. ולא חיישינן לפרעון - אפילו אין חייב מודה, דאם איתא דפרעיה מקרע הוה קרע ליה [שאם היה פורע אותו היה קורע אותו]. והכא קתני אע"פ ששניהם מודים כו'. רש"י] , תיובתא, דקתני הכא [כאן] : "אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה", אלמא חיישינן לפרעון, וכל שכן הכא [כאן] דלא מודה לוה דחיישינן לפרעון. [וכל שכן בשאינו מודה - והא לא קשיא לרבי אלעזר דהוא אמר בשאין חייב מודה לא יחזיר שום שטר הראוי לגבות, דהאי דקאמר רבי מאיר יחזיר משום דלאו בר גבייה הוא. רש"י] אמר שמואל מאי טעמא דרבנן, סברי אחריות טעות סופר הוא. [מאי טעמייהו דרבנן - דאמרי כי אין בו אחריות נכסים גובה אף מן המשועבדים, אחריות טעות סופר הוא - כשאינו כתוב [שעבוד קרקעות] בשטר סופר הוא שטעה [ואנו דנים כמו שכתוב בו שעבוד כיוון שבוודאי המלווה אמר לו לכתוב וה...
גיבוי של הבלוג בוורדפרס https://bavametzia.wordpress.com/