תלמוד מוסבר ומאמרים על מסכת בבא מציעא - מאת ניר שטרן

והא דאמר רבא אם היתה טלית מוזהבת חולקין, הכי נמי דפלגי לה [כך גם שחולקים אותה] הא אפסדוה? הא לא קשיא דחזיא [שראויה] לבני מלכים. [לבנים קטנים. רש"י] והא דתנן: "היו שנים רוכבין על גבי בהמה וכו' [ויחלוקו] ", הכי נמי דפלגי לה [כך גם שחולקים אותה] הא אפסדוה? בשלמא טהורה חזיא [ראויה] לבשר, אלא טמאה הא אפסדוה. אלא לדמי [לדמים. שמוכרים וחולקים בדמיה] הכא נמי לדמי. . . (כמבואר לעיל ז' סוף עמוד ב' יש שני צדדים, האחד שיחתכו את גופה באמצע ממש כיוון שאחד מהם רוצה לחתוך את חלקו בגוף ולקחתו ואינו רוצה למכור את הגוף ששייך לו ואינו משועבד לחבירו, והצד השני שימכרו ויחלקו בדמים כיוון שאם יחתוך הוא מזיק את ממון חבירו ואינו רשאי. ובדבר שגופו ממון פשוט שאין האחד יכול לתבוע לחתוך כיוון שלפי צד אחד של האנן סהדי יש עדות שכולה של חבירו ולפי צד זה אינו יכול לומר שאינו מזיק כיוון שהוא רק נוטל את שלו ולא פוגע בשל חבירו. ולגבי שטר שאין אחיזה בגוף ממון התחדש שאעפ"כ לא יחתכו את הנייר כיוון שגם לשרוף שטרו של חבירו אסור אע"פ שהוא רק גורם להיזק ולא מזיק ממש. ולסייע לחידוש ...