איתמר [ נאמר ] , יאוש שלא מדעת [ יאוש שלא מדעת - דבר שסתמו יאוש לכשידע שנפל ממנו וכשמצאו עדיין לא ידעו הבעלים שנפל מהן . רש " י ] , אביי אמר לא הוי יאוש [ לא הוי יאוש - לקמיה מפרש פלוגתייהו [ מחלוקתם ]. רש " י ] , ורבא אמר הוי יאוש . בדבר שיש בו סימן כולי עלמא לא פליגי [ לא חולקים ] דלא הוי יאוש ואף על גב דשמעיניה דמיאש לבסוף [ ששמענו אותו שמתיאש בסוף . רש " י : דמיאש לבסוף - לאחר שמצאו זה . וכללא דיאוש כגון דאמר ווי ליה לחסרון כיס דגלי דעתיה [ שגילה דעתו ] שנואש מהן ] לא הוי יאוש , דכי אתא לידיה באיסורא הוא דאתא לידיה [ שכשבא לידו באיסור הוא שבא לידו ] , דלכי ידע דנפל מיניה [ שלכשידע שנפל ממנו ] לא מיאש , מימר אמר סימנא אית לי בגויה [ סימנא יש לי בו ] , יהבנא סימנא ושקילנא ליה [ אתן סימן ואטול אותו . רש " י : באיסורא אתא לידיה - דדבר שאינו עשוי להתיאש הוא ] . . . [ תוספות : דלכי נפל מיניה לא מיאש . ואע " ג דהשתא [ שעכשיו ] מיאש אקראי בעלמא הוא , ומתחילה לא היה עומד ליאש ] . . ( עיין בבא קמא ס " ו א ' , שביארתי באריכות שיאוש גורם לממון להיות ...
גיבוי של הבלוג בוורדפרס https://bavametzia.wordpress.com/