דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ז ב

בבא מציעא - דף ז' עמוד ב'

"נפל ליד דיין לא יוציאו עולמית". מאי שנא [מה שונה] ליד דיין [מאי שנא ליד דיין - מאיש אחר. רש"י] ? אמר רבא הכי [כך] קאמר, ואחר [שאינו לא לוה ולא מלוה. רש"י] שמצא שטר שנפל ליד דיין, והיכי דמי [ואיך דומה] - דכתב ביה הנפק [בית דין כתבו עליו שקויימו חתימות העדים בפניהם] , לא יוציאו עולמית. [שמצא שטר שנפל - כבר ליד הדיין, ומאי ניהו [ומה הוא] הך נפילה - דכתיב ביה הנפק, לא יוציאוהו מידו לא לוה ולא מלוה עד שיבא אליהו או עדים שראו מיד מי נפל. רש"י] ולא מיבעיא לא כתב ביה הנפק, דאיכא למימר [שיש לומר] כתב ללות ולא לוה, אלא אפילו כתב ביה הנפק דמקוים לא יחזיר דחיישינן לפירעון. [שמא אמת טוען הלוה שפרעו. רש"י] . . (לעיל עמוד א' נתבאר שהעדות שבשטר תלוייה באחיזה בו, שהעדים חותמים לפני ההלווה ונותנים את השטר ביד לווה, והוא נותן אותו למלווה בזמן קבלת המעות. ואחרי הפרעון המלווה מחזיר אותו ללווה. ולפני ההלוואה או אחרי הפרעון בוודאי אין החתימות מעידות שהוא חייב לו, אלא רק על ידי שהשטר ביד המלווה נעשות החתימות עדות שהיתה הלוואה ושלא נפרעה. אם אדם אחר מצא את השטר ואינו...