דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית כז א

בבא מציעא - דף כ"ז עמוד א'

"הלוקח פירות מחבירו וכו'". [הלוקח פירות מחבירו או ששילח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו. אם היו צרורין נוטל ומכריז] אמר ריש לקיש משום רבי ינאי לא שנו אלא בלוקח מן התגר [שאף הוא לקח תבואה זו מאנשים הרבה ולא ידיע דמאן נינהו [ולא ידוע של מי הן] וכיון דלית בהו [שאין בהן] סימן נתייאשו הבעלים. רש"י. פירות פירושם חיטים] , אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר. וכן תני תנא קמיה [לפני] דרב נחמן לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר. אמר ליה רב נחמן וכי בעל הבית בעצמו דשן? [וכי הוא עצמו דש את התבואה הזאת הלא פועלים הרבה דשו אותה. רש"י] אמר ליה איסמיה? [אסיר ברייתא זו מגרסתי. רש"י. "תנא" משמש בשתי לשונות, האחת היא חכם מחכמי המשנה או הברייתא, והם היו לפני זמנו של רב נחמן, והשנייה היא תלמיד שהיה משונן אצלו בעל פה היטב גרסת הברייתות והוא היה אומר אותן לפני חכמי הגמרא. והלשון תני תנא קמי דרב נחמן מדבר בתלמיד כזה, והתלמיד שאל האם עליו להסיר את הברייתא מגרסתו כיוון שהיא משובשת] אמר ליה לא. תתרגם מתניתין כגון שדשן על ידי עבדו ושפחתו הכנענ...