דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית כו ב

בבא מציעא - דף כ"ו עמוד ב'

ואזדא [והולך] רב נחמן לטעמיה, דאמר רב נחמן ראה סלע שנפל משנים חייב להחזיר. מאי טעמא, ההוא דנפל מיניה לא מיאש, מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה בהדאי אלא האי [מכיוון שאיש אחר לא היה עמי אלא זה] נקיטנא ליה ואמינא ליה אנת הוא דשקלתיה. [אוחז אותו ואומר לו אתה הוא שנטלתו. רש"י: נקיטנא ליה כו' - משבענא ליה שבועת היסת. ולא נתייאש מיד כשמשמש ולא מצא, ונמצא שבא ליד זה לפני יאוש, והלכה כאביי. רש"י] בשלשה אינו חייב להחזיר. מאי טעמא, ההוא דנפל מיניה ודאי מיאש, מימר אמר מכדי תרי הוו בהדאי [מכיוון ששניים היו עמי] אי נקיטנא להאי אמר לא שקלתיה [אם אטען לזה יאמר לא נטלתיו] ואי נקיטנא להאי אמר לא שקלתיה. [אי נקיטנא וכו' - ואינו יכול להשביעו בטענת שמא שאין נשבעין בטענת שמא אלא אותן השנויין במשנה ואלו נשבעים שלא בטענה כו' (שבועות מ"ה א'). ואם תאמר הא מקמי [לפני] יאוש אתי [בא] לידיה, ואוקימנא הלכתא כאביי ביע"ל קג"ם [שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש]? הא אמרן דמעות מידע ידיע מיד כרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו כו' (לעיל כ"א ב'). רש"י] אמר רבא ה...