תלמוד מוסבר ומאמרים על מסכת בבא מציעא - מאת ניר שטרן

תנו רבנן: "בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים ואחר רגל אחרון שבעת ימים כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד. משחרב בית המקדש שיבנה במהרה בימינו התקינו שיהו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ומשרבו האנסים התקינו שיהו מודיעין לשכיניו ולמיודעיו ודיו". מאי משרבו האנסין? דאמרי אבידתא למלכא [שאומרים אבידה למלך] . . . רבי אמי אשכח [מצא] אודייא דדינרי [כלי מלא זהובים. רש"י] . חזייה ההוא ברנש דקא מירתת [ראהו אותו אדם שהוא מרתת. רבי אמי היה מרתת בפחד] . אמר ליה [אותו ברנש לרבי אמי] זיל שקול לנפשך [לך טול לעצמך] דלאו פרסאי אנן [שלא פרסיים אנו] דאמרי אבידתא למלכא. . . תנו רבנן: "אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה. וזו היא ששנינו [במסכת תענית (י"ט א') בחוני המעגל. רש"י] צאו וראו אם נמחת אבן הטוען [אם נכסת בגשמים, שגבהו הגשמים למעלה הימנו ויש גשמים יותר מדאי ואתפלל עליהם שילכו. רש"י] ". . . מתני' אמר את האבידה ולא אמר סימניה לא יתן ל...