"שוטחה לצורכה אבל לא לכבודו וכו'". [מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו] איבעיא להו לצורכו ולצורכה מאי? תא [בוא] שמע: "שוטחה לצורכה". לצורכה אין [הן] , הא לצורכו ולצורכה לא. אימא [אמור] סיפא: "אבל לא לכבודו". לכבודו הוא דלא, הא לצורכה ולצורכו שפיר דמי. אלא מהא ליכא למשמע מינה [מהמשנה אין לשמוע] . . . (תוספות: "לצורכו ולצורכה מאי. דוקא בשיטוח כסות מבעיא ליה וכל דדמי ליה, דשמא יניחנה שטוחה יותר מכדי צורכה עד שיתקלקל. אבל בספר אמרינן דקורא בהן אף על גב דצורכו הוא כמו צורכה ולא גזרינן דליכא למיחש למידי [שאין לחשוש למאומה] כיון שקבעו לו זמן אחד לשלשים יום או אחד לי"ב חדש ולא ילמוד בו בתחלה גם לא יקרא וישנה. וכלי נחשת דתניא לקמן דמשתמש אפילו בחמין, וכלי כסף בצונן, אפילו לצורכו מותר כיון שעל ידי אותו תשמיש אינו יכול לבא לידי קלקול. ותדע דאי דוקא לצורך הכלי מאי פריך פקדון מאי עבידתיה גביה כיון שהוא שומר יש לו לעיין שלא יתקלקל אע"פ שהבעלים אינם אומרים לו להשתמש") . . תא [בוא] שמע: "לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא ע...
גיבוי של הבלוג בוורדפרס https://bavametzia.wordpress.com/