אמר ליה רב אדא בר מתנה לאביי, וכי מותר לאדם להרביץ ארי בתוך שדהו כדי שיראו עניים ויברחו? [בעל השדה הביא את הפועל ובניו, ומשום שיודעים העניים שבניו מלקטים מתייאשים מלבוא, וכאילו הביא ארי לשדהו להבריח את העניים] אלא אמר רבא עשו שאינו זוכה כזוכה [עשו את שאינו זוכה כזוכה - אע"פ שאין לקטן זכייה במקום אחר כאן עשאוהו כזוכה. רש"י] , מאי טעמא, עניים גופייהו [עצמם] ניחא להו [בהאי תקנתא [בתקנה זו]. רש"י] , כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט בנייהו בתרייהו [כמו כשישכרו אותם ילקטו בניהם אחריהם] . . . (רש"י גיטין ל' א': "עשו את שאינו זוכה כזוכה - במקומות הרבה מפני תקנה עשו כן, לרבי יוסי בהניזקין (גיטין נ"ט ב') עני המנקף בראש הזית, ומצודות חיות ועופות, ומציאת חרש, ובבכורות (י"ח ב') כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות, ובגמרא דשנים אוחזין (בבא מציעא י"ב ב') השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו דאף על פי שאין זכיה לקטן עשאוהו כזוכה. ובכולן יש לומר מפני תקנה עשו". עיין גיטין ל"ו א' ב', שמהתורה שנת השמיטה משמטת את החובות שמי שלא גבה ...
גיבוי של הבלוג בוורדפרס https://bavametzia.wordpress.com/