אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון. . . ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי [בידו של אדם הנקרא רחבה היו לו זוזים אלה של יתומים] . אתא לקמיה [בא לפני] דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו [להשתמש בהן] ? אמר ליה הכי [כך] אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון [ומותר להשתמש] . אמר ליה אביי ולאו אתמר [נאמר] עלה אמר רבי חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה [בדמי אבידה - שמכרה לאחר שנטפל בה כמו שאמרו חכמים. רש"י] , אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא [אבל מעות אבידה - כגון שמצא מעות בכיס או שלש מטבעות עשויין כמגדלין. רש"י. שיש בהן סימן ולא התייאש הבעלים וצריך לשמור לו ולהשיב לו. ועד שישיב אינו רשאי להשתמש] . והני [ואלה. מעות היתומים שבידו] כמעות אבידה דמו? אמר ליה זיל [לך] , לא שבקו לי דאשרי לך [לא הניחו לי שאתיר לך] . . . . (חידושי הריטב"א: "ביד רחבה הוו זוזי דיתמי. פירש עשאו אבי היתומים נפקד עד שיגדלו. ואם תאמר הלא אמרו במשנה [לקמן מ"ג א'] המפקיד מעות אצל בעל הבית בין צרורין בין מותרין לא ישתמש בהן, התם משום דאי בעי מפקיד למשקלינהו לשקלינה...
גיבוי של הבלוג בוורדפרס https://bavametzia.wordpress.com/