דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית כג א

בבא מציעא - דף כ"ג עמוד א'

תא שמע: "ככרות של נחתום הרי אלו שלו", הא של בעל הבית חייב להכריז? [הא של בעל הבית חייב להכריז - ואע"ג דבהדיא [שבפירוש] תני לה במתניתין איידי [אגב] דנקט לאותביה מרישא כריכות ברשות הרבים דאותיב מינה לרבא, נקט נמי לאותוביה לרבה מדוקיא דרישא. רש"י] של בעל הבית מאי טעמא כיון דאית בהו [שיש בהם] סימן, דמידע ידיע רפתא [לחם] דאיניש [של אדם] איניש הוא. ולא שנא רשות הרבים ולא שנא רשות היחיד נוטל ומכריז, אלמא סימן העשוי לידרס הוי סימן. תיובתא דרבה? אמר לך רבה התם [שם] היינו טעמא משום דאין מעבירין על האוכלין. [המוצא אוכלין בדרך אין רשאי לעבור עליהם ולהניחם שם הלכך לא נדרסו שמי שמצאן ראשון הגביהן. אין מעבירין על האוכלין - לאו לשון דריסה הוא אלא כמו אין מעבירין על המצות (יומא ל"ג א'). רש"י] והא איכא [והרי יש] נכרים? . . (תוספות: "והא איכא נכרים דלא איכפת להו. פירוש שידרסו הנכרים קודם שיבא שם שום ישראל ויגביה. ואם תאמר ולפרוך והלא נכרים שקלי ליה [נוטלים אותו]? ויש לומר דדריסה שכיח [מצוי] אי לאו משום כשפים, לפי שדורסין דרך הילוכן, אבל נטילה לא שכיח, שיראים ש...