תלמוד מוסבר ומאמרים על מסכת בבא מציעא - מאת ניר שטרן

וכפרן הואיל ואתא לידן [ובא לידינו] נימא ביה מלתא [נאמר בו דבר] : דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אמרו לו 'צא תן לו' [שפסקו לו דינו בבית דין שציוו עליו לתת לו. רש"י] , ואמר [לאחר זמן. רש"י] 'פרעתי' [על פי בית דין. רש"י] , נאמן [ובשבועת היסת. רש"י. כיוון שהמלווה טוען שלא פרע צריך להישבע היסת מדרבנן כנגד טענת המלווה, שתיקנו חכמים שבועת היסת בכל מקום שחברו טוענו והוא כופר הכל] . בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו. [בא מלוה לפנינו לכתוב לו אדרכתא עליו אין כותבין ונותנין לו. רש"י] 'חייב אתה ליתן לו' [בית דין אמרו רק 'חייב אתה ליתן לו', שאמרו שכך דעתם אבל עדיין אין זה גמר הדין והפסק עד שיצוו עליו 'צא תן לו'] , ואמר 'פרעתי', אינו נאמן [אינו נאמן - לישבע אלא שכנגדו נשבע ונוטל. דכיון דתחילתו הוצרך לתובעו לדין אין דרכו למהר לפרוע עד שיפסקו דינו פסק גמור. רש"י] . בא מלוה לכתוב כותבין ונותנין לו. . . (הסוגיא כאן מדברת שהמלווה אינו אוחז שטר בידו, שאם היה לו שטר לא היה יכול הלווה לטעון פרעתי, שהמלווה אומר לו שטרך ביד...